הכרעת דין בתיק ת"ד 85-09

      ב"כ הנאשם או הנאשם לא התייצבו לדיון אף שזומנו כדין, אשר על כן, הכרעת הדין תנתן          בהעדרם.     

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום במסגרתו הואשם באי מתן זכות קדימה לרכב הבא  ממול - עבירה בניגוד לסעיף 64 (א)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "התקנות"); בנהיגה בחוסר זהירות  - עבירה בניגוד לסעיף 21 (ג) לתקנות; בגין גרימת נזק לרכוש או אדם  - ובעבירה בניגוד לסעיף 21 (ב) (2) לתקנות כתוצאה מאלו נגרמו חבלות גוף וחבלה של ממש לנוסעת ברכב המעורב - עבירה בניגוד לסעיף 38 (3) לפקודת התעבורה, התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה").

מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 22/08/08 בשעה: 1:25 לערך, הנאשם נהג ברכב פרטי מסוג מזדה באזור הכניסה לישוב לקיה. הנאשם נהג על כביש 31 והתקרב לצומת הכניסה ליישוב. באותו המועד נסע נהג הרכב המעורב ברכב מסוג יונדאי, מול כיוון נסיעת הנאשם, והתקרב אל הצומת האמור והחל לחצותו.

לטענת המדינה, הנאשם לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, החל לבצע פנייה שמאלה בצומת מבלי שנתן זכות קדימה לרכב המעורב שהגיע ממול, חסם את דרכו וכתוצאה מכך התנגשו הרכבים ונגרמה התאונה על תוצאותיה הכוללות חבלות של ממש.

מטעם התביעה העידו: רס"מ גלעד אופק - שוטר שהגיע לזית התאונה (ע.ת/1); רס"מ שרון סלומון - בוחן באת"ן נגב (ע.ת/2); פיקוס ארקדי - נהג הרכב המעורב (ע.ת/3); פאניה פיקוס - אשתו של נהג הרכב המעורב (ע.ת/4); מטעם ההגנה העידו: הנאשם לעצמו - באסם אלסאנע; מוחמד אבו מחרב - נהג אוטובוס (ע.ה/1) ומוחמד אלהואשלה - עד ראיה (ע.ה/2).

בשלב ההקראה, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום למעט סעיף 3 לעובדות המייחס לו אחריות לתאונה. לאור תשובת הנאשם לאישום, פטורה המדינה מלהוכיח את אופי החבלות אשר נגרמו בתאונה.

פרשת התביעה:

ע.ת/1: השוטר שהגיע לזירת התאונה, הגיש מטעמו דו"ח פעולה (ת/1).

השוטר ציין בחקירה הראשית, כי הגיע לזירת התאונה עוד לפני שהתקבלה קריאה על התאונה וטרם הגעת מד"א לאזור התאונה.

העד התבקש לתאר את מיקום הרכבים כפי שראה ותשובתו היתה: "אם אני לא טועה ואני מאמין שיש תמונות של הארוע הרכבים היו יותר אחרי הצומת לכיוון שוקת. לא ממש באמצע הכביש הם לא היו בואדי או משהו הם היו על השוליים" (פרוטוקול מיום 29/04/10 עמוד 2 שורות 22-27).

כשנשאל באשר לתאורת הרחוב שהיתה בזירת התאונה, השיב: "במקום יש תאורת רחוב תקינה שפעלה כשורה לא היתה חשיכה במקום בו התרחשה התאונה" (פרוטוקול מיום 29/04/10 עמוד 3 שורות 1-2).

ע.ת/2: רס"מ שרון סולומון, בוחן התנועה (להלן: "הבוחן"). הוגשו מטעמו: דו"ח הבוחן (ת/3); דו"ח נזק (ת/4); סקיצה (ת/5) ולוח תצלומים (8 תמונות) (ת/6). 

הבוחן מפרט ממצאיו מן הזירה ומחווה דעתו כדלקמן:  

מחומר החקירה בתיק, מסיק הבוחן כי הנאשם נסע בכביש 31 מכיוון כללי צומת שוקת לכיוון לקיה. בהגיעו לכניסה לישוב לקיה פנה שמאלה תוך כדי חיתוך רדיוס הפניה וחסם את דרכו של הרכב המעורב אשר נסע בכיוון ההפוך ואשר תוך כדי בלימה וסטייה ימינה התנגש עם חזית פינה שמאלית בחזית צד ימין של רכבו של הנאשם (ת/3 עמוד 3).

לפי קביעת הבוחן, הגורם לתאונה הוא אי מתן זכות קדימה בפניה שמאלה מצד הנאשם (ת/3 עמוד 3).  

בחקירתו הנגדית, הסביר הבוחן כי מיקום הנזקים נגרם מכך "שהנאשם לא ביצע פנייה שמאלה קלאסית אלא חתך את קו הפנייה תוך כדי חציית קו הפרדה לבן, וזאת ניתן לראות לפי נקודת התנגשות בין כלי הרכב. מסומנת בסקיצה באות ד' ולכן הנזקים בכלי הרכב הינם חזית בחזית" (פרוטוקול מיום 12/07/10 עמוד 6 שורות 14-16).

כשהעד נשאל מזה "חתך", השיב תוך שהוא מפנה לסקיצה (ת/5): "הנאשם היה צריך לפנות שמאלה אולם הוא חתך לפני כן מה שמאפיין ניסיון של הנאשם "לגנוב" את הצומת לפני שהרכב המעורב מגיע לשטח הצומת" (פרוטוקול מיום 12/07/10 עמוד 6 שורות 18-20).

ב"כ הנאשם העלה גרסה לפיה, נהג הרכב המעורב, נסע אחרי אוטובוס שפנה ימינה ללקיה ומאחר שלא יכל להאט, שבר שמאלה, נכנס לנתיב רכבו של הנאשם, פגע בו חזיתית והדף אותו אחורה.

ע.ת/2 שלל בכל תוקף גרסה זו, תוך שהוא מפנה לסקיצה ולתמונות 2,3,4,5. לשיטת ע.ת/2: "הרכב המעורב נסע על נתיב הנסיעה שלו....בלם בלימת חירום בקו הנסיעה שלו על נתיב הנסיעה שלו, ההתנגשות הייתה בקו הנסיעה של הרכב המעורב ולא כפי שטוען ב"כ הנאשם בנתיב הנגדי בו עמד הנאשם כביכול בנתיב שמאלה" (פרוטוקול מיום 12/07/10 עמוד 6 שורות 26-29).